משך הלימודים והתואר המתקבל
לימודי רפואה נמשכים 6 שנים, גם בחו”ל וגם בארץ.
בארץ קיימים גם גם מסלולי לימוד 4- שנתיים, המיועדים לבוגרי תואר ראשון במקצועות כמו ביולוגיה, כימיה או מדעי המוח. מדובר בתוכניות מאתגרות מאד, שתנאי הקבלה אליהן קשים ביותר. באירופה, אין כמעט תוכניות 4 שנתיות באנגלית . בבלוג זה נשווה בין התוכניות ה 6-שנתיות, שרלוונטיות לרוב המועמדים ללימודי רפואה.
בסוף התואר, ברוב המדינות כולל בישראל, הבוגר מקבל תואר של דוקטור לרפואה – M.D (Medicinae Doctor בלטינית)
ישנן אוניברסיטאות בחו”ל שבהם התואר הניתן בסוף הלימודים הוא מעט שונה: לדוגמא בצ’כיה מקבלים את התואר MUDr. (Medicinae Universae Doctor בלטינית), או בליטא תקבלו את התואר MSc in Health Sciences, Medical Doctor. אין שום משמעות לתואר הספציפי הכתוב על הדיפלומה שלכם בסוף הלימודים.
שפת ההוראה
בישראלי הלימודים מתקיימים בעברית כמובן, אבל רוב המושגים שנלמדים (חלקים ומבנים בגוף האדם, שמות של מחלות וכו’…) נלמדים בעיקר באנגלית (ולטינית…).
באירופה, תלמידים ישראלים בוחרים בדרך כלל ללמוד בתוכניות בינלאומיות, בהן הלימודים מתקיימים בשפה האנגלית. ההרצאות, התרגולים והמבחנים – כולם נעשים באנגלית. כמו כן, תלמידים נדרשים ללמוד את שפת המקום (לרוב ישנם שיעורי שפה ייעודיים בשלוש השנים הראשונות), על מנת שיוכלו לתקשר עם מטופלים בבתי החולים בזמן הרוטציות הקליניות החל מהשנה הרביעית.
כמובן שישנה גם אופציה ללמוד רפואה בשפת המקום (לדוגמא באיטלקית באיטליה או גרמנית בגרמניה), אבל אנחנו פחות ממליצים על המסלול הזה (עדיף שתתרכזו בלימודי הרפואה ולא בלימוד שפה חדשה מאפס – לימודי הרפואה קשים מספיק גם אם אתם שולטים בשפת ההוראה עצמה).

תוכנית הלימודים
תוכניות הלימוד לרפואה באירופה ובישראל הן מאוד דומות.
ב-3 השנים הראשונות, הסטודנטים נמצאים בשלב הפרה-קליני (קדם-קליני) של התואר. הלימודים מתקיימים בעיקר בכיתות הלימוד באוניברסיטה, והסטודנטים נחשפים למקצועות העיוניים הדרושים במקצוע הרפואה (אנטומיה, פיזיולוגיה, פתולוגיה, היסטולוגיה, אמבריולוגיה….). הלימודים כוללים הרצאות (בדרך כלל בקבוצות גדולות מאד), ותרגולים וסמינרים (בקבוצות קטנות בהרבה).
החל מהשנה הרביעית, הסטודנטים נכנסים לשלב הקליני של הלימודים. בשלב זה של הלימודים, הסטודנטים מבצעים סבבים קליניים (קרויים גם רוטציות קליניות) במחלקות השונות של בתי החולים המסונפים לאוניברסיטה. המטרה היא להיחשף וללמוד את העקרונות המעשיים של מקצוע הרפואה. ישנן אוניברסיטאות בחו”ל שמאפשרות לבצע את חלק מהסבבים הקליניים הללו בארץ.
שכר לימוד
לימודי רפואה בארץ מסובסדים על ידי המדינה. הכשרה של רופא בישראל עולה כ- 60 אלף שקל בשנה, כאשר המדינה מסבסדת 75% מהעלות. בארץ, משלמים עבור שנת לימודי רפואה בסביבות 15,000 ₪ לשנה.
בחו”ל, תוכניות הלימוד הבינלאומיות הנלמדות באנגלית אינן מסובסדות על ידי המדינה המארחת. ולכן שכר הלימודי בחו”ל גבוה יותר – לרוב בין 12,500 אירו לשנה ועד כדי 24,000 אירו לשנה. (יוצא דופן הן האוניברסיטאות הציבוריות באיטליה, שם הלימודים מסובסדים גם לאזרחים זרים – ושכר הלימוד נע בין 1,500 אירו ל-4,500 אירו לשנה). מצד שני, המחיה בחו”ל לרוב זול יותר מאשר בארץ (הכוונה למדינות ולערים שבהן לומדים רוב הסטודנטים הישראלים לרפואה).
דירוג האוניברסיטה ואיכות הלימודים
רוב האוניברסיטאות בארץ מדורגות גבוה בדירוגים בינלאומיים של איכות לימודי רפואה. לדוגמא, לפי מדד ה- Times Higher Education, אוניברסיטת תל אביב מדורגת בין 176-200 בעולם, הטכניון בין 251-300 בעולם, בר אילן, בן גוריון ואוניברסיטת ירושלים בין 301-400 בעולם, ואוניברסיטת אריאל בין 801-1000 בעולם.
באירופה, ישנן מגוון אוניברסיטאות המדורגות במיקומים שונים. לדוגמא אוניברסיטת בולוניה באיטליה מדורגת בין 101-125 בעולם, אוניברסיטת סמלוויס בבודפשט הונגריה מדורגת 201-250 בעולם. אוניברסיטת צ’ארלס בפראג צ’כיה מדורגת במקום 301-400 בעולם, ואוניברסיטת זגרב בקרואטיה ואוניברסיטת LSMU בקאונס ליטא מדורגות בין 601-800.

תנאי קבלה
תנאי הקבלה ללימודי רפואה בארץ קשים במיוחד. נדרש לרוב פסיכומטרי מעל 700, וממוצע בגרות גבוה במיוחד – לרוב מעל 110 (משוקלל). כמו כן, יש לעבור מבחני אישיות לא פשוטים כגון שאלון שאו”ל והמבחן הביוגרפי. שימו לב – זה שאתם עומדים בסכם (סף הקבלה) הראשוני של אוניברסיטה מסוימת, לא מבטיח קבלה – יש עודף מועמדים שעומדים בדרישות הסף, ורוב האוניברסיטאות מנפות את רוב המועמדים בשלבי מבחני האישיות.
תנאי הקבלה בחו”ל הם שונים מאוד. לכל האוניברסיטאות נדרשת בגרות מלאה – אבל אין צורך בציונים מסוימים או בהרחבות מסוימות. בנוסף, יש לעבור בחינות קבלה מדעיות (בנושא כימיה, ביולוגיה, ולעיתים גם פיזיקה). למבחני הקבלה הללו ניתן להתכונן תוך 4 חודשים בלבד באמצעות המכינה הקדם רפואית שלנו (גם אם אין לכם שום ידע קודם בתחומים הללו). בנוסף, ברוב האוניברסיטאות יש ראיון קבלה קצר – לרוב בין רבע שעה לחצי שעה. אליו ניתן להתכונן באמצעות קורס ההכנה לראיונות הקבלה שלנו!
סיכויי קבלה
בארץ קשה מאוד להתקבל ללימודי רפואה. בסופו של דבר, מרבית המועמדים שמנסים להתקבל ללימודי רפואה לא מצליחים, או מצליחים אבל רק לאחר מספר שנים של שיפור בגרויות ופסיכומטרי. כמו כן, התשובות על הקבלה או הדחייה מתקבלות קרוב מאד לתחילת שנת הלימודים – לרוב בסביבות אוגוסט/ספטמבר, כאשר שנת הלימודים מתחילה באוקטובר/נובמבר.
לקל יותר להתקבל ללימודי רפואה בחו”ל. מעל 95% מהבוגרים שלנו מצליחים להתקבל לאוניברסיטה איכותית באירופה תוך פחות מחצי שנה. כמו כן, כשמתמיינים ללימודי רפואה בחו”ל, ניתן לדעת שהתקבלתם ללימודים חודשים רבים לפני תחילת הלימודים (לדוגמא, כבר בינואר/פברואר ניתן לדעת אם התקבלתם ללימודי הרפואה שמתחילים בספטמבר!).
השתלבות בארץ לאחר הלימודים
כדי לקבל רישיון לעסוק ברפואה במדינות ישראל, יש לעבור את בחינות הרישוי של משרד הבריאות, ולבצע שנת סטאז’ בארץ.
בוגרי האוניברסיטאות בישראל מבצעים בחינות גמר ארציות לאורך השנה החמישית והשישית של הלימודים. לאחר מכן, בוגרי הארץ משתתפים בהגרלה עבור מקומות לסטאז’, ומתפזרים בבתי החולים השונים בארץ.
בוגרי לימודים בחו”ל נבחנים בבחינת הרישוי לבוגרי לימודים בחו”ל, המתקיימת בדרך כלל פעמיים בשנה. לחלופין, הם יכולים להיבחן בבחינת הרישוי האמריקאית – ה-USMLE. לאחר מעבר מוצלח של בחינת הרישוי, יש להירשם להגרלת הסטאז’ הייעודית לבוגרי לימודים בחו”ל, ולקבל שיבוץ לסטאז’.
לאחר סיום הסטאז’, מקבלים רישיון לעבוד כרופא במדינת ישראל. לאחר מכן, ניתן לעשות התמחות בת 4 עד 7 שנים, שבה מתמקצעים בתת התמחויות ברפואה כמו רפואה פנימית, משפחה, ילדים, כירורגיה, ועוד. בשלב הזה, כבר אין שום הבדל בין בוגרי לימודים בארץ לבוגרי לימודים בחו”ל. הגשת המועמדות להתמחות מסוימת במחלקה בבית חולים ספציפי אינה שונה בין בוגרי הארץ וחו”ל.
השתלבות כרופא באירופה לאחר הלימודים
לא פשוט לעבוד כרופא באירופה עם תואר רופא מישראל. כדי לקבל רישיון לעסוק ברפואה באירופה, יש להיבחן במבחני הרישוי המדינתיים של המדינה שבה אתם רוצים לעבוד, להוכיח בקיאות בשפה המקומית באמצעות מבחן רלוונטי, ולרוב לבצע internship (כלומר סטאז’) במדינת היעד, במשך חצי שנה לפחות.
לעומת זאת, לאחר קבלת תואר ברפואה ממדינה באיחוד האירופי, ניתן אוטומטית לעבוד בתור רופא בכל מדינה באיחוד וגם באנגליה. אם למדתם במדינה כמו הונגריה, ליטא, או צ’כיה, אין אפילו צורך לבצע סטאז’. אתם רשאים לעבוד בתור רופא מיד עם סיום התואר.

החוויה
לימודים בארץ הם כמובן הבחירה הקלה יותר. נשארים קרוב לבית, למשפחה, לחברים, ולתרבות שאתם מכירים.
אבל, אם אתם מחפשים חוויה מיוחדת, להכיר אנשים מכל העולם, לחוות את החיים באירופה ולפתוח לעצמכם אפשרות לקריירה בינלאומית – הלימודים בחו”ל בהחלט מתאימים עבורכם!