התמחות לאחר לימודים בחול

מה זה התמחות?

התמחות ברפואה היא שלב מתקדם בהכשרה של רופא, המגיע לאחר סיום לימודי הרפואה והסטאז’. במהלך ההתמחות, הרופא מתמקצע בתחום רפואי מסוים, כמו רפואת משפחה, ילדים, פנימית, כירורגיה, גינקולוגיה, פסיכיאטריה ועוד.

האם התמחות שונה מסטאז’?

כן זה שונה מאוד. הסטאז’ הוא תקופה של 9 חודשים שחייבים להשלים לפני תחילת ההתמחות, והוא תנאי לקבלת רישיון לעסוק ברפואה בישראל. בוגרי בתי ספר לרפואה בארץ מבצעים את הסטאז’ במסגרת השנה השביעית ללימודיהם, בעוד שבוגרי לימודים מחו”ל נדרשים קודם כל לעבור את מבחן הרישוי הישראלי ורק לאחר מכן הם יכולים לבצע שנת סטאז’.

מתי עושים התמחות?

את ההתמחות מבצעים לאחר שמקבלים רישיון לעסוק בתור רופא במדינת ישראל. כלומר, לאחר שעוברים בהצלחה את מבחן הרישוי לרפואה ואת שנת הסטאז’.

האם חובה לעשות התמחות?

לא, לא חובה. ניתן לעבוד בתור רופאים “כלליים” במערכת הבריאות גם ללא הכשרת מומחה, אך כמובן שרוב מקומות העבודה דורשים התמחויות.

באילו נושאים ניתן לעשות התמחות?

המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל מכירה ב-56 מקצועות שונים להתמחות, מהם 31 מקצועות בסיס ו-34 מקצועות-על.

מקצועות בסיס כוללים התמחויות כמו כירורגיה כללית, נוירולוגיה, רפואה פנימית, רפואת ילדים, רפואת משפחה והרדמה. מקצועות על הן התמחויות המשך, כמו טיפול נמרץ ילדים, מחלות ריאה, נאונטולוגיה, נפרולוגיה וכו’.

את מקצועות העל ניתן בדרך כלל ללמוד או במסלול ישיר, או לאחר סיום התמחויות בסיס רלוונטיות.

האם ניתן לעשות כל התמחות בכל בית חולים?

לא, ישנם בתי חולים שמוסמכים ללמד התמחויות מסוימות ולא אחרות. ניתן לחפש אילו בתי חולים מתאימים להתמחויות השונות באתר ההסתדרות הרפואית של ישראל.

מהלך ההתמחות

מה עושים במהלך ההתמחות?

למעשה עובדים כתור רופאים, לרוב בבתי חולים (למעט התמחויות מסוימות כמו רפואת משפחה הנעשות גם במרפאות משפחתיות). בשלב זה אתם כבר רופאים, ומצופה מכם לטפל בחולים. כמובן שבהתחלה עם הרבה פיקוח, וככל שההתמחות מתקדמת יותר בעצמאיות.

העבודה תכלול יומיות ותורניות (בממוצע כ- 4 תורניות בחודש).

מה משך הזמן של התמחות?

תלוי בהתמחות.

ההתמחויות הקצרות ביותר נמשכות 4 שנים (לדוגמא רפואה פנימית, רפואת משפחה, ביוכימיה קלינית, בריאות הציבור…)

ישנתן התמחויות הנמשכות 6 שנים (יילוד וגניקולוגיה, כירורגיה כללית, מחלות א.א.ג וכירורגיה של ראש וצוואר…)

וישנן התמחויות על מסוימות שניתן לעשות רק לאחר סיום של התמחות ראשונית (לדוגמא התמחות בנוירולוגית ילדים (3 שנים) ניתן לבצע רק לאחר סיום התמחות בילדים (4.5 שנים).

מבחנים במהלך ההתמחות

במהלך ההתמחות יש לעבור 2 בחינות: שלב א’ ושלב ב’.

מתמחה רשאי לגשת לבחינת שלב א’ בכל עת אחרי שסיים שנתיים ראשונות מתקופת ההתמחות. מדובר בבחינה עיונית בכתב המתקיימות פעם בשנה, במהלך חודש יוני. זהו מבחן רב ברירה (לרוב עם 150 שאלות) בעברית בלבד, בכתב או על גבי מחשב.

בחינת שלב ב’ נעשית בסוף ההתמחות. בחינת שלב ב’ נערכת בעל פה (בשפה העברית) או בשילוב של חלקים בכתב ובעל פה, ומתקיימת פעמיים בשנה.

ציוני הבחינות מפורסמים כציון “עובר” או “נכשל”. מתמחים שעברו את בחינת שלב א’ מקבלים מענק בסך 20,000 ₪, ולאחר מעבר בחינת שלב ב’ מענק נוסף בסך 40,000 ₪.

מה עושים אם נכשלים? – מועד נוסף… כעבור חצי שנה או שנה.

מחקר במהלך ההתמחות

כחלק מההתמחות, כל מתמחה נדרש לעבור את שלב מדעי היסוד. במסגרת שלב זה, על המתמחה לבצע עבודת מחקר בנושא רפואי, אותה ניתן לבצע בכל זמן במהלך ההתמחות. את עבודת המחקר ניתן לעשות במעבדות רפואיות, במעבדות מחקר, במכונים רפואיים או במחלקות בתי החולים. העבודה מתבצעת על פני שישה חודשים רצופים ובמשרה מלאה. מתמחים ומתמחות שסיימו את תקופת מדעי היסוד (שישה חודשים רצופים במשרה מלאה), יידרשו להגיש דוח מפורט המסכם את המחקר שביצעו.

מה מרוויחים בהתמחות?

קשה לומר – כי זה מאוד תלוי בהתמחות ובבית החולים. אבל מדובר במשכורת של רופא (מתחיל) 😊

---

הקבלה להתמחות

איך מתקבלים להתמחות?

תהליך הקבלה להתמחות בישראל אינו מוסדר באופן אחיד. משרות להתמחות נפתחות לאורך השנה, ומפורסמות על ידי בתי חולים, קופות חולים ומוסדות רפואיים בתחומים שונים. ניתן להגיש קורות חיים, ולאחר מכן לעבור ריאיון מול מנהל המחלקה.

עם זאת, רבים מבוגרי לימודי הרפואה בוחרים לבצע חלק מהסטאז’ שלהם במחלקות שמעניינות אותם לצורך התמחות עתידית. כך הם זוכים להיחשף לצוות הרפואי, להוכיח את עצמם בעבודה בשטח, ולעיתים אף לקבל הצעת התמחות כבר במהלך תקופת הסטאז’.

לאיזה מקצועות הכי קשה להתקבל להתמחות?

לפי מחקר שהתבסס על בסיס נתונים שכולל רשומות של יותר מ–13 אלף רופאות ורופאים שקיבלו רישיון לעסוק ברפואה בישראל ב–2006–2022, עולה כי סדר הביקוש להתמחויות הוא הבא, על פי סדר עדיפות יורד:

באופן טבעי, קל יותר להתקבל להתמחות בתחומים המבוקשים פחות, הנמצאים בתחתית הרשימה. בנוסף, באופן כללי, יותר קל להתקבל להתמחויות בבתי חולים הנמצאים בפריפריה לעומת אלו הנמצאים במרכז.

איך מתייחסים לבוגרי חו”ל בקבלה להתמחות?

לעיתים שומעים את הטענה שבוגרי חו”ל מתקשים יותר להתקבל להתמחויות מסוימות – ובעבר הייתה בכך מידה של אמת. אולם הדבר מאוד תלוי היכן בדיוק הם למדו, ובהקשר זה חלו שינויים משמעותיים בשנים האחרונות.

רבים מבוגרי חו”ל שסיימו את לימודיהם לפני 2025, למדו באוניברסיטאות שרמתן האקדמית הייתה נמוכה יחסית –כאלו שאינן מוכרות יותר על ידי משרד הבריאות. בשנת 2019 הונהגה רפורמת יציב, שבמסגרתה מדינת ישראל כבר לא מכירה ברישיונות רפואה מרוב בתי הספר לרפואה בגאורגיה, מולדובה, ארמניה, רומניה, רוסיה ואוקראינה. הסיבה לכך הייתה אחוזי מעבר נמוכים במיוחד של בוגרי מוסדות אלה במבחן הרישוי הישראלי, וכן פערים משמעותיים בידע הקליני שלהם. לכן, הייתה בעבר תופעה שבוגרי מוסדות אלו התקשו יותר להתקבל להתמחויות תחרותיות בארץ.

אבל המצב השתנה. כיום, כשמדובר בלימודי רפואה בחו”ל, הכוונה היא לאוניברסיטאות איכותיות המאושרות על ידי משרד הבריאות – כמו אלו בצ’כיה, הונגריה ואיטליה. לבוגרים של מוסדות אלו אין קושי מיוחד להתקבל להתמחויות בישראל. נכון שקיימים תחומים תחרותיים מאוד, שדרך אגב, גם לבוגרי הארץ קשה להתקבל אליהם – אך בוגרי אוניברסיטאות איכותיות בחו”ל אינם נמצאים בעמדת נחיתות.

חשוב לזכור: בשנת 2024, כ‑ 70% מהרופאים החדשים שקיבלו רישיון לעסוק ברפואה בישראל היו בוגרי חו”ל. מדובר בקבוצה משמעותית ומרכזית במערכת הבריאות הישראלית, וסטודנטים שלמדו באוניברסיטאות איכותיות ומוכרות בחו”ל משתלבים בהצלחה רבה במחלקות השונות בבתי החולים בארץ.