הבחירה בלימודי רפואה היא החלטה משנה חיים שמגיעה עם מערך אתגרים ותגמול משלה. עבור סטודנטים ישראלים, הבחירה היכן ללמוד תואר רפואה היא משמעותית במיוחד, עם אפשרויות החל מאוניברסיטאות רבות בישראל ועד תוכניות בינלאומיות יוקרתיות בחו”ל. מהסטנדרטים האקדמיים הגבוהים, מערכת הבריאות המתקדמת, והקרבה לבית הם בין הסיבות לבחירה בלימודי רפואה בישראל. מצד שני, קשה מאוד להתקבל ללימודי רפואה בישראל בשל הביקוש הרב למקצוע וההיצע הנמוך של מקומות ללימודי רפואה בארץ. במדריך זה נסביר על מסלולי הלימוד השונים המוצעים בישראל על ידי האוניברסיטאות השונות, תהליך הקבלה, ומה קורה לאחר סיום התואר.
תוכניות לימוד – 6 שנתי או 4 שנתי
בארץ מציעים שני סוגי תוכניות לימוד של רפואה.
התוכנית הקלאסית נמשכת כ-6 שנים, ומתאימה לסטודנטים בעלי בגרות מלאה וציון פסיכומטרי גבוה (מאד). בתוכנית זו, לומדים שלוש שנים של לימודים קדם-קליניים שבסיומם מקבלים תואר בוגר במדעי הרפואה, ולאחר מכן, שלוש שנים של לימודים קליניים, שעיקרם ביצוע סבבים קליניים במרכזים רפואיים, מחלקות במכונים ובקהילה. בסופם מחכה התואר הנחשק ד”ר לרפואה M.D..
בנוסף, אוניברסיטאות מסוימות (ראו בהמשך) מציעות לימודי תואר דוקטור ברפואה לבעלי תואר ראשון – מה שנקרא תוכניות 4 שנתיות. אלו תוכניות מרוכזות מאד ותובעניות מאד. בשנה הראשונה לומדים את כל מקצועות היסוד, בשנה השנייה לומדים לימודים עיוניים קדם-קליניים, ובשנה השלישית והרביעית לומדים לימודים קליניים ומבצעים סבבים קליניים בבתי חולים ובמרכזים רפואיים.
אוניברסיטאות המציעות לימודי רפואה בישראל
מידי שנה, כ- 1100 סטודנטים מתחילים את לימודי הרפואה בישראל. מתוכם, כ- 700 במסלול 6 שנתי, כ- 100 במסלולים מיוחדים של הצבא ותוכנית צפת, והשאר במסלול 4 שנתי.
- אוניברסיטת תל אביב – 150 סטודנטים במסלול 6 שנתי ו- 110 במסלול 4 שנתי
- אוניברסיטת ירושלים – 120 סטודנטים במסלול 6 שנתי
- אוניברסיטת בן גוריון – 160 סטודנטים במסלול 6 שנתי ומספר לא ברור של סטודנטים במסלול 4 שנתי
- הטכניון – 80 סטודנטים במסלול 6 שנתי
- אוניברסיטת בר אילן – 80 סטודנטים במסלול 6 שנתי, 100 במסלול 4 שנתי, ו- 35 בתוכנית צפת
- אוניברסיטת אריאל – 80 סטודנטים במסלול 4 שנתי
- אוניברסיטת רייכמן (אוניברסיטה פרטית) – 80 סטודנטים במסלול 4 שנתי
- אוניברסיטת חיפה – 60 סטודנטים במסלול 6 שנתי. המחזור הראשון מתוכנן לאוקטובר 2025.
- מכון ויצמן למדע – 40 סטודנטים למסלול 4 שנתי מחקרי, המשלב תארי MD ו PhD (המסלול כולו נמשך כ- 7.5 שנים). המחזור הראשון מתוכנן לאוקטובר 2025.
תנאי קבלה
תנאי הקבלה לתוכנית ה-6 שנתית כוללים מדדים קוגניטיביים ואישיותיים. שלב המיון הראשוני מתבסס על נתונים קוגניטיביים בלבד – ציון פסיכומטרי וממוצע בגרויות. השלב השני כולל מבחני אישיות (מערכת מו”ר/מרק”ם) ), ואליו מוזמנים רק המועמדים בעלי הנתונים הקוגניטיביים הגבוהים ביותר.
שימו לב שעמידה בתנאי הסף הראשוניים (כלומר פסיכומטרי וממוצע ציוני בגרות) עדיין לא מבטיח קבלה לתוכנית לימודי רפואה בארץ. ישנן אוניברסיטאות שמנפות את עיקר המועמדים בשלב השני של הקבלה. לדוגמא, אוניברסיטת בן גוריון דוחה כ- 85% מהמועמדים שמזומנים לשלב האישיותי (ראיונות הקבלה).
תנאי הקבלה למסלול ה-4 שנתי מאתגרים אף יותר, ומפורטים במדריך נפרד.
הגבלת מספר ניסיונות הקבלה
ישנן אוניברסיטאות שהחלו להגביל את מספר ניסיונות הקבלה אליהן. בתל אביב ובבר אילן, ניתן להגיש מועמדות ללימודי רפואה 3 פעמים בלבד. הספירה של מספר המועמדויות תחל ברישום לשנה”ל תשפ”ו (2025). באוניברסיטת בן גוריון לא תישקל מועמדותם של מי שנדחו בעבר פעמיים, בין אם במבחן הממוחשב או בריאיון, גם אם נדחו לאחר שהיו ברשימת הממתינים (רזרבה).
לוח הזמנים
רישום למסלולים ה- 6 שנתיים נפתח בדרך כלל בתחילת פברואר של כל שנה, ונמשך עד סוף מרץ/תחילת מאי, כתלות באוניברסיטה.
לוח הזמנים של התוכניות ה-4 שנתיות שונה ולרוב יש לבצע רישום עד סוף פברואר.
תשובות סופיות לגבי קבלה למסלול מתקבלות בדרך כלל בחודשים אוגוסט או ספטמבר.
סיכויי הקבלה
לפי דוח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מזה שנים, מקצוע הרפואה הכללית הוא המקצוע הסלקטיבי ביותר מכל מקצועות הלימוד בהשכלה הגבוהה בישראל. ממוצע הציונים בבחינה הפסיכומטרית של המתקבלים למקצוע זה ולומדים אותו הוא הגבוה ביותר מבין כל מקצועות הלימוד.
יתר על כך, אפילו ממוצע הציונים של הנדחים מלימודי רפואה גבוה יותר מממוצע המתקבלים ולומדים בכל מקצועות הלימוד האחרים. -ב-2024, ממוצע הפסיכומטרי של המתקבלים למסלול ה- 6 שנתי בכל האוניברסיטאות בארץ היה 732.61. כדי להבין עד כמה קשה להתקבל, שימו לב שלפי ההתפלגות של ציוני הפסיכומטרי בישראל, רק 2.5% מכלל הנבחנים מקבלים ציון של 726 ומעלה.
אחרי סיום התואר – סטאז’ והתמחות
בשנתיים האחרונות ללימודיהם, סטודנטים הלומדים באוניברסיטאות בארץ נבחנים במבחני הרישוי הישראליים לרפואה, בגניקולוגיה, פסיכיאטריה, רפואה פנימית, רפואת ילדים וכירורגיה. עם תום הלימודים, ולאחר מעבר מוצלח של מבחנים אלו, יש לבצע שנת סטאז’ – שנה של התנסות קלינית אינטנסיבית בבית חולים ספציפי (שנקבע לאחר הגרלה, הלוקחת בחשבון גם את ההעדפות של כל סטודנט).
לאחר מעבר מוצלח של שנת הסטאז’, מקבלים רישיון לעסוק בתור רופא במדינת ישראל.
לאחר מכן, רוב הרופאים בוחרים לבצע התמחות באחד מבין 56 מקצועות המוגדרים על ידי המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל (כירורגיה, משפחה, ילדים, גניקולוגיה…). משך ההתמחות הוא בין 4 ל-7.5 שנים (תלוי בתחום ההתמחות).
