תנאי קבלה לימודי רפואה 6 שנת בארץ

במדריך זה נעסוק בתנאי הקבלה לתוכניות 6 שנתיות לרפואה. תנאי הקבלה של המסלולים ה- 4 שנתיים מפורטים במדריך נפרד.

שלב ראשון – נתונים קוגניטיביים

בשלב הראשון האוניברסיטאות משקללות את ממוצע הבגרויות של המועמדים עם ציון הפסיכומטרי שלהם, לכדי ציון סכם. ההרשמה לאוניברסיטאות נסגרת כל שנה בין מרץ למאי (תלוי באוניברסיטה), ולאחר מכן רק בעלי ציון הסכם הגבוה ביותר מוזמנים לשלב הבא – המבחנים האישיותיים.

מועד אפריל של הבחינה הפסיכומטרית הינו המועד האחרון הרלוונטי לצורך קבלה לשנת הלימודים הנפתחת באוקטובר של אותה שנה.

שלב שני – מבדקי אישיות

בחודשים אפריל-אוגוסט, מתקיימים מבחנים אישיותיים, שמטרתם העיקרית היא לבדוק את ההתאמה של המועמדים למקצוע הרפואה ולעבודה כרופאים. המבחנים עצמם משתנים מאוניברסיטה לאוניברסיטה:

באוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית והטכניון, נבחנים במבחני מו”ר/מרק”ם המתקיימים לרוב בחודש יולי. אוניברסיטת תל אביב והטכניון ממיינות את מועמדיהן באמצעות מערכת מו״ר, והאוניברסיטה העברית עושה זאת באמצעות מערכת מרק״ם. שתי המערכות זהות במרכיביהן, וכוללות שלושה מרכיבים: שאלון אישי-ביוגרפי; השתתפות במרכז הערכה הכולל שש תחנות אישיות; ושאלון אישיות ממוחשב – שאו״ל.

• השאלון האישי-ביוגרפי מורכב מ- 15 שאלות פתוחות שעל המועמד לענות עליהם בכתב. הזמן המוקצב למענה על השאלון הוא שעתיים וחצי. השאלון נועד ללמוד על האופן שבו המועמדים התמודדו עם מצבים שונים בעברם, ועל האופן שבו הם מבינים ומנתחים מצבים אלו.
• מרכזי ההערכה נערכים לרוב בתל השומר, ונמשכים כשלוש שעות וחצי. כל מועמד נבחן בשש תחנות אישיות, כאשר הזמן המוקצב לכל תחנה הוא 10 דקות.
  ישנם מספר סוגים של תחנות:

1. תחנות ריאיון אישי: בתחנות אלו יציג המראיין למועמד שאלות על עצמו ועל התנסויות בעברו.
2. תחנות דיון במקרה: בתחנות אלו יתבקש המועמד לדון עם המראיין בסוגיות הרלוונטיות למקצוע הרפואה, על בסיס מקרה שיוצג לו.
3. תחנות סימולציה: מטרת תחנות הסימולציה לאפשר למעריכים לראות כיצד המועמדים מתנהגים בפועל. בתחנות אלו יפגוש המועמד שחקן המשחק תפקיד של אדם שנמצא במצב מורכב וידבר איתו. המעריכים בתחנות הסימולציה יצפו בהתנהגות המועמדים מחוץ לחדר (דרך חלון חד-כיווני) או מתוכו. לאחר כ- 5 דקות יצא השחקן מהחדר, ובזמן הנותר, המעריך שצפה בסימולציה ישאל את המועמד שאלות על מה שהתרחש במהלכה.
4. שאלון שאו״ל  (שאלון אישיות למיון) הוא שאלון אישיות. בדרך כלל, המועמדים יענו על השאלון במרכז ההערכה, לאחר התחנות. בשאלון מוערכים חמישה ממדי אישיות, שמדידתם מקובלת בשאלונים מסוג זה בארץ ובעולם: מוחצנות, נועם הליכות, מצפוניות, יציבות רגשית ופתיחות מחשבתית. שלא כמו בחינות שנועדו להעריך ידע ומיומנויות, מטרתו של שאלון שאו״ל היא להעריך מאפיינים של אישיות והתנהגות. לפיכך אין בשאלון תשובות נכונות ותשובות שגויות.
   השאלון מורכב מזוגות משפטים. כל המשפטים מתארים דרכים שבהן בני אדם עשויים לחשוב, להרגיש ולהתנהג. בכל פעם מוצג זוג משפטים על מסך. על הנבחנים לקרוא את שני המשפטים בעיון, ולבחור את המשפט שמתאר אותם טוב יותר. בבחירת המשפטים, על הנבחנים לחשוב על כל משך חייהם, ולא רק על השבועות או החודשים האחרונים. הזמן המוקצב להשלמת השאלון הוא 60 דקות.

הציון הסופי של מערכת המיון מורכב מציון התחנות האישיות (55%), מציון השאלון האישי-ביוגרפי (30%) ומציון שאלון האישיות (15%). טווח הציונים הוא מ- 150 עד 250, כאשר ממוצע הציונים הוא 200 וסטיית התקן היא 20. הציון תקף לשלוש שנים. מועמד שיש ברשותו ציון תקף, יכול לבחור שלא לגשת לימי הערכה נוספים אם החליט להבחן שוב, הציון שייחשב לו יהיה הגבוה מבין הציונים התקפים.  

אוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטת בן גוריון מקיימות מבחנים אישיותיים ייחודיים ללא ציונים, שלאחריהם המועמדים מקבלים רק הודעות קבלה או דחייה. לפירוט נוסף, ראו פירוט בהמשך. מבחני האישיות באוניברסיטאות אלו תקפות לשנת ההרשמה בה בוצע המבחן בלבד.

---

תנאי קבלה ספציפיים לאוניברסיטאות שונות

אוניברסיטת תל אביב

הקבלה ללימודי רפואה במוסד מבוססת על פרמטרים קוגניטיביים (בגרות או וציון פסיכומטרי) ועל ידי פרמטרים לא קוגניטיביים (מבחני מו”ר/מרק”ם). ההתאמה הראשונית נעשית על בסיס שקלול ציון הפסיכומטרי עם ממוצע משוקלל של ציוני הבגרות. על בסיס ציון ההתאמה הראשוני נקבע מדרג של המועמדים, ובעלי הציונים הגבוהים מוזמנים למערכת מבחני אישיות. לאחר קבלת הציונים של מבחני מו”ר/מרק”ם, נקבע ציון התאמה לרפואה, המשוקלל באופן הבא: 30% ציון התאמה ראשוני (בגרות ופסיכומטרי), ו- 70% שקלול של ציוני מבחני האישיות (מו”ר/מרק”ם). ציון ההתאמה לרפואה קובע את מדרג המועמדים, שלפיו יוצאות הודעות קבלה ודחייה ללימודים. האוניברסיטה מדווחת ששיעור המתקבלים הוא כ- 1 מתוך 12 מועמדים (כ 8%).

הגבלת מספר ניסיוניות קבלה – ניתן להגיש מועמדות ללימודי רפואה 3 פעמים בלבד. הספירה של מספר המועמדויות תחל ברישום לשנה”ל תשפ”ו (2025).

האוניברסיטה העברית

הערה: האוניברסיטה ממליצה על ציון 90 לפחות בבחינת הבגרות במתמטיקה ברמה של 4 יחידות, או 70 לפחות ברמת 5 יחידות. זה אינו תנאי הכרחי לרישום, אך מי שעומד בו יזכה לפטור מלימודי קורס מתמטיקה בשנה א’.

המיון הראשוני מתבסס על הציון הפסיכומטרי ועל הישגים לימודיים (תעודת בגרות, מכינה, לימודים אקדמיים קודמים), ועל ידע באנגלית. הציון המשוקלל הקוגניטיבי נותן משקל של 30% לציוני הבגרות ו- 70% לבחינה הפסיכומטרית, או לחליפין 50% ללימודים אקדמיים קודמים/מכינה קדם רפואית ו- 50% לבחינה הפסיכומטרית.

מועמדים אשר הציון המשוקלל שלהם עובר את הסף עוברים לשלב ב’, ומוזמנים למבדקי מו”ר/מרק”ם. עם קבלת ציוני מו”ר/מרק”ם, מחושב לכל מועמד ציון סופי לקבלה המבוסס על משקל של 75% לציון מו”ר/מרק”ם  ו- 25% לציון המשוקלל הקוגניטיבי. המועמדים מדורגים לפי הציון הסופי, ומתקבלים המועמדים בעלי הציונים הגבוהים ביותר, בהתאם למכסת הלומדים בכל שנה.

אוניברסיטת בן גוריון בנגב

הקבלה ללימודי רפואה במוסד מתבססת על ציוני הבחינה הפסיכומטרית או נתיב לאקדמיה (מסלול חלופי לפסיכומטרי, ייחודי למועמדים ללימודים באוניברסיטת בן גוריון), בשקלול ציוני תעודת הבגרות, שמהווים יחד את ציון הסכם. לאחר עמידה בתנאי הסף של ציוני הפסיכומטרי והסכם, מתקיים הליך מיון מוסדי הכולל מבחן ממוחשב ושני ראיונות קבלה. ללימודי הרפואה מתקבלים המועמדים שהשיגו את ההערכות הגבוהות ביותר מבין כל המועמדים, עד למילוי מכסת התלמידים לאותה שנת לימודים.

האוניברסיטה מדווחת ששיעורי הדחיה של מועמדים שעמדו בתנאי הסף והגישו מועמדות לתוכנית, בשנים האחרונות (2022 – 2024), נעים בין 82% ל 88% (תלוי בשנה).

הגבלת מספר ניסיוניות קבלה – לא תישקל מועמדותם של מי שנדחו בעבר פעמיים, בין אם במבחן הממוחשב ובין אם בריאיון, גם אם נדחו לאחר שהיו ברשימת הממתינים (רזרבה).

הטכניון

מספר מקומות – 77 למסלול ה- 6 שנתי

תנאי הקבלה לתוכנית ה-6 שנתית

כדי להיות רשאי להגיש מועמדות ללימודי רפואה, יש צורך לעמוד בכל התנאים הבאים:

• תעודת הבגרות כוללת 5 יחידות מתמטיקה בציון 70 ומעלה. אם הציון נמוך מ- 70, או אם המועמד למד רק 4 יחידות מתמטיקה, עליו לעבור בחינת סיווג פנימית במתמטיקה ולקבל בה ציון 70 ומעלה.
• ציון של 120 ומעלה בחלק האנגלית של הפסיכומטרי או בבחינת אמי”ר

שימו לב – אין דרישת מינימום לגבי הציון הפסיכומטרי הכללי.

המיון הראשוני ללימודי רפואה בתוכנית ה- 6 שנתית מתבסס על הציון הפסיכומטרי הרב-תחומי, על הישגים לימודיים (תעודת בגרות, מכינה קדם אקדמית, לימודים אקדמיים קודמים) ועל ידע באנגלית. לכל מועמד מחושב ציון סכם, המשקלל את הציון הפסיכומטרי הרב תחומי וציוני הלימודים הקודמים (למשל, ממוצע בגרות).

מועמדים בעלי ציון סכם גבוה מסף הקבלה אשר נקבע מעת לעת, מוזמנים לבחינת מו”ר/מרק”ם.

האוניברסיטה מדווחת ששיעורי הדחיה של מועמדים בשנים האחרונות נעו בין 60% ל 80% (תלוי בשנה).

אוניברסיטת בר אילן

מספר מקומות – 81 למסלול ה- 6 שנתי, 100 למסלול ה-4 שנתי, ו-35 לתוכנית צפת

תנאי הקבלה לתוכנית ה-6 שנתית

כדי להיות רשאי להגיש מועמדות ללימודי רפואה, יש צורך לעמוד בכל התנאים הבאים:

• תעודת בגרות ישראלית בציון ממוצע משוקלל של 101 או גבוה יותר.
• בגרות במתמטיקה בהיקף של 4 יחידות בציון 85 ללא בונוס, או 5 יחידות בציון 80 ללא בונוס.
• ציון פסיכומטרי 680 ומעלה, וציון של 107 או יותר בפרק החשיבה המילולית.
• ציון של 120 ומעלה בפרק האנגלית במבחן הפסיכומטרי או במבחן אמי”ר או במבחן אמיר”ם.

מועמדים העומדים בתנאי הסף, נדרשים לעבור מבדק אישיותי מוסדי הכולל שני שלבים: מבחן אישיותי ממוחשב וראיון אישי בפקולטה לרפואה בצפת. רק המועמדים שיעברו את שלב המיון הממוחשב – יזומנו לראיונות.

בסוף התהליך מחושב ציון סכם לקבלה, המורכב מ- 15% פרמטרים קוגניטיביים (ציוני בגרות ופסיכומטרי) ו- 85% פרמטרים לא קוגניטיביים (תוצאות המבדק האישיותי). המועמדים מדורגים על בסיס ציוני הסכם, ובעלי הציונים הגבוהים ביותר מתקבלים ללימודים.

הגבלת מספר ניסיוניות קבלה – החל משנת הלימודים תשפ”ט (2028), מועמד שנבחן שלוש פעמים בראיונות אישיותיים של אוניברסיטת בר-אילן ולא התקבל, לא יוכל להגיש מועמדות ללימודי רפואה פעם נוספת. ספירת הראיונות תכנס לתוקף החל מהליכי הקבלה לשנת הלימודים תשפ”ו (2026).

---

סיכויי הקבלה

לפי דוח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מזה שנים, מקצוע הרפואה הכללית הוא המקצוע הסלקטיבי ביותר מכל מקצועות הלימוד בהשכלה הגבוהה בישראל. ממוצע הציונים בבחינה הפסיכומטרית של המתקבלים למקצוע זה ולומדים אותו הוא הגבוה ביותר מבין כל מקצועות הלימוד. ב-2024, ממוצע הפסיכומטרי של המתקבלים למסלול ה- 6 שנתי בכל האוניברסיטאות בארץ היה 732.6. כדי להבין עד כמה קשה להתקבל, שימו לב שלפי ההתפלגות של ציוני הפסיכומטרי בישראל, רק 2.5% מכלל הנבחנים מקבלים ציון של 726 ומעלה.

אז מה עושים? איך מתקבלים ללימודי רפואה בארץ?

זה מאד תלוי בנתונים ההתחלתיים שלכם. אם יש לכם פסיכומטרי פצצה וממוצע בגרויות מעולה מהתיכון – התחילו עם הרישומים לאוניברסיטאות – אין לכם מה להפסיד!

אבל למרבה הצער, לרוב המועמדים אין אפילו את הציונים שנדרשים לשלב הרישום הראשוני. במקרה הזה, תצטרכו להשקיע זמן בשיפור בגרויות וציוני פסיכומטרי. זהו תהליך מאתגר, ולעיתים קצת מייאש (בעיקר כשמנסים לשפר פסיכומטרי שוב ושוב), שיכול לקחת שנה או יותר. יש מועמדים שבסוף מצליחים להתקבל בארץ, ויש כאלו שלא.

בסופו של דבר, כל מועמד הוא שונה, ומגיע עם נתונים התחלה שונים. תהיו כנים עם עצמיכם לגבי הנתונים שלכם, כמה הם רחוקים ממה שנדרש, כמה תצטרכו להשקיע כדי להגיע לציונים הדרושים, והאם זה סביר שבסוף תגיעו ליעד הנדרש.

מה עם תוכנית 4-שנתית?  

התוכניות ה-4 שנתיות הן תוכניות מקוצרות ללימודי רפואה לבעלי תואר ראשון. תוכניות אלו מוצעות בכמה אוניברסיטאות בארץ, אך חשוב להדגיש שסיכויי הקבלה אליהן אינם טובים יותר מאשר לתוכניות ה- 6 שנתיות.

ראשית עליכם לסיים תואר ראשון עם ממוצע 80, וגם קורסים ספציפיים עם ציונים מעל 75 (ביוכימיה, ביולוגיה של התא, מיקרוביולוגיה, פיזיולוגיה, סטטיסטיקה…). לאחר מכן יש לעבור מבחן מיון מרוכז (מבחן ידע) בנושאי ביוכימיה, ביולוגיה מולקולרית, ביולוגיה של התא ופיזיולוגיה. ולבסוף, יש גם לעבור מבדקי אישיות.

חשוב להבין שכמו למסלולים ה-6 שנתיים, גם למסלולים ה-4 שנתיים הביקוש עולה בהרבה על ההיצע. לדוגמא, בשנת 2024, היו מעל 1,000 מועמדים שהתחרו על כ- 300 מקומות. כלומר, בסך הכל מדובר בתהליך קבלה ממש לא קל, ולדעתנו אף קשה יותר מהתהליך של המסלולים ה-6 שנתיים.

חשוב גם להבין שהתואר ה-4 שנתי הוא משמעותית עמוס וקשה יותר, והמסלול כולו (כולל התואר הראשון והשנה שיש להשקיע במבחני הקבלה) בעצם מאריך לכם את משך הזמן לקבלת התואר לרפואה, לפחות בשנתיים אם לא יותר.

אם עדיין לא עשיתם תואר ראשון רלוונטי, ואתם מתלבטים מהי הדרך הטובה ביותר להתקבל ללימודי רפואה, אנחנו לא ממליצים ללכת על המסלול ה-4 שנתי. תאלצו לבזבז 3 או 4 שנים על תואר ראשון שלא בהכרח יעניין אתכם, ובסופו של דבר לא באמת תגדילו את הסיכויים שלכם להתקבל ללימודי רפואה בארץ. ספק רב אם זו השקעה נכונה של זמן וכסף.

מה אני יכול לעשות אם אני לא עומד בתנאי הקבלה ללימודי רפואה בארץ?

אם אתם לא עומדים בתנאים הנדרשים לשם קבלה בארץ ואתם לא רוצים לבזבז זמן על לנסות לשפר אותם, אתם יכולים לנסות להתקבל ללימודי רפואה בחו”ל. לא פחות מ-1000 ישראלים מתחילים ללמוד רפואה בחו”ל כל שנה. סיכויי הקבלה ללימודי רפואה בחו”ל הם הרבה יותר טובים מאשר ללימודי רפואה בארץ. הקבלה לאוניברסיטאות בחו”ל אינה מתבססת על פסיכומטרי או ציוני בגרות גבוהים, אלא על מבחנים מדעיים בנושאים קדם רפואיים, שאליהם ניתן להתכונן באמצעות מכינה קדם רפואית.

ישנם מגוון של מדינות ואוניברסיטאות המציעות תוכניות בינלאומיות ללימודי רפואה באנגלית, באיכויות ובמחירים שונים. כמו כן, ניתן להיעזר בתוכנית אופקים של משרד הבריאות, המסייעת לסטודנטים לממן לימודים בחו”ל.רוב המועמדים שמנסים, מצליחים להתקבל ללימודי רפואה בחו”ל כבר בניסיון הראשון שלהם! ולכן, ישנם גם מועמדים שמשלבים את הניסיון להתקבל בחו”ל עם ניסיון להתקבל בארץ – ניתן להירשם גם לאוניברסיטאות בארץ, ובו זמנית גם לאוניברסיטאות בחו”ל. כך תוכלו לוודא שאתם מתחילים ללמוד רפואה בשנה הקרובה! אם הצלחתם להתקבל ללימודי רפואה בארץ, מה טוב! ואם לא, תהיה לכם אפשרות להתחיל ללמוד בחו”ל, בלי לבזבז שנה נוספת.