לימודי רפואה באירופה הם מסלול מעשי ומרגש לסטודנטים ישראלים המחפשים אוניברסיטאות יוקרתיות עם סטנדרטים גבוהים, שיטות הוראה מודרניות וקהילות סטודנטים מגוונות. המחסור הקשה בבתי בספר ובתקנים בישראל מוביל לדרישות קבלה קשות מאוד. במקום לבזבז שנים בניסיונות להתקבל, Pre-Med Academy יכולה לעזור לכם להתקבל ללימודי רפואה באירופה תוך פחות משנה.
כל שנה, מאות תלמידים ישראלים בוחרים ללמוד רפואה בחו”ל באיטליה, צ’כיה, הונגריה, ליטא, קרואטיה, פולין, סלובקיה, ועוד. אוניברסיטאות במדינות אלה מציעות לימודים באנגלית וקבלה על בסיס מבחנים מדעיים (בכימיה, ביולוגיה, פיזיקה וכו׳).
לא כל המוסדות לרפואה באירופה מוכרים ע״י משרד הבריאות בישראל. בעקבות רפורמה של משרד הבריאות ב-2019 (המכונה רפורמת יציב), בוטלה ההכרה בלימודי רפואה בבתי ספר רבים, בכללם כל האוניברסיטאות לרפואה במולדובה ובאוקראינה, ורוב אלו ברומניה, בבלרוס ובגאורגיה.
לימודי הרפואה באירופה נמשכים 6 שנים, בדומה למסלולים בארץ.
בשלוש השנים הראשונות מתמקדים בלימודים פרה-קליניים בכיתה, באמצעות הרצאות, סמינרים ומעבדות. לרוב תתחילו עם מקצועות כמו ביוכימיה, ביופיזיקה, ביולוגית התא, גנטיקה ואנטומיה, ובשנים מתקדמות יותר תמשיכו לפיזיולוגיה, פתולוגיה, ופרמקולוגיה.
בשלוש השנים האחרונות תעברו לסבבים קליניים בבתי חולים, לצד המשך לימודים תיאורטיים ופיתוח מיומנויות אבחון וטיפול. בסוף השנה השישית תגשו למבחן רישוי באנגלית במדינה בה למדתם, ולאחר מעבר מוצלח של מבחן זה תקבלו רשמית את התואר ברפואה כללית.
לאחר קבלת התואר ברפואה בחו”ל, יש לעבור את בחינת הרישוי הישראלית המתקיימת פעמיים בשנה, עם ציון מעבר של 60. קיימים קורסי הכנה מוכרים מטעם משרד הבריאות.
ניתן לקבל פטור מהמבחן אם עוברים את מבחן הרישוי האמריקאי (USMLE) – שלב 1 (STEP-1) ושלב 2a (STEP-2ck), שניתן להיבחן בהם בישראל או באירופה. רבים בוחרים באפשרות זו, כיוון שהיא פותחת דלתות גם לארה”ב.
לאחר מעבר הבחינה, יש להשלים שנת סטאז’. זוהי חובה לכל בוגרי לימודי רפואה, בין אם מהארץ או מחו”ל. השיבוץ לסטאז׳ למוסדות הרפואיים בישראל מתבצע בהגרלה. עם סיום הסטאז’, מקבלים רישיון רשמי ממשרד הבריאות לעסוק ברפואה בישראל.
לבסוף, ניתן לפנות להתמחות, הנמשכת 4-7 שנים בהתאם לתחום, תחת פיקוח של מומחה באותו ענף רפואי. קיימות לא פחות מ-56 התמחויות שונות, כמו כירורגיה, רפואה פנימית, אונקולוגיה ופסיכיאטריה.
בדרך כלל, לימודי רפואה בחו”ל נמשכים 6 שנים. ישנן אוניברסיטאות המאפשרות לתלמידים לעשות חלק מהלימודים הקליניים בארץ (בעיקר החל מהשנה החמישית והלאה).
ישנן גם תוכניות לימוד מקוצרות (5 שנים), למועמדים בעלי תואר ראשון רלוונטי כמו ביולוגיה, סיעוד, מדעי הרפואה, תזונה, רפואת חירום וכו.
חלק מהאוניברסיטאות בחו”ל מאפשרות לתלמידים לבצע סבבים קליניים בישראל במהלך שנים 4-6.
למשל, באוניברסיטת פלצקי וצ’ארלס 1 ניתן להתחיל סבבים בארץ מהסמסטר השני של השנה הרביעית. ב-LSMU שבקאונס ניתן לעבור סמסטר אחד בארץ בכל שנה החל מהרביעית, ובאוניברסיטאות בהונגריה כל השנה השישית יכולה להתבצע בישראל.
שימו לב כי מעבר סבבים קליניים בארץ כרוך בתוספת תשלום, לרוב כמה מאות שקלים לשבוע, בהתאם לבית החולים.
נושא הסבבים הקליניים נמצא כיום בבחינה במשרד הבריאות, כחלק מהמאמצים להתמודד עם מצוקת כוח האדם במערכת הבריאות. במאי 2024 הוגש דו”ח ועדת פרופ׳ גמזו לקביעת מנגנונים להגדלה והסדרה לאומית של שדות קליניים. המלצות הדו״ח מתייחסות בין השאר גם לשילוב סטודנטים הלומדים בחו”ל, וצפויות להשפיע על הקצאת שדות קליניים בעתיד. מומלץ לכן להתעדכן עם הגורמים המוסמכים לגבי ביצוע סבבים קליניים בארץ.
כן, בתנאי שהאוניברסיטה מאושרת ע”י משרד הבריאות. רוב האוניברסיטאות במדינות OECD (כגון איטליה, צ’כיה, ליטא, הונגריה, סלובקיה, פולין) מוכרות. אוניברסיטאות במדינות שאינן ב-OECD יכולות לקבל אישור מיוחד ממשרד הבריאות, כמו אוניברסיטת זגרב בקרואטיה ואוניברסיטת פבלוב ברוסיה.
כן, התואר מוכר אוטומטית בכל מדינות ה-EU אם למדתם באחת ממדינות האיחוד. כלומר, עם קבלת התואר, תוכלו לעבוד כרופאים בכל מדינות האיחוד האירופי.
כן. לאחר קבלת תואר ברפואה מבית ספר באיחוד האירופי, תוכלו להגיש בקשה להירשם ב- General Medical Council (GMC) – הגוף הרגולטורי לרפואה בבריטניה. בנוסף, יש להראות שליטה באנגלית על ידי מעבר בחינה כמו ה-IELTS או ה-OET. לאחר מכן תוכלו לעסוק ברפואה באנגליה.
כן, אבל התהליך מורכב קצת יותר, וכולל מספר שלבים. יש להיבחן בשלבים 1 ו-2 של מבחן הרישוי האמריקאי, ה- USMLE, ולהירשם ב- Educational Commission for Foreign Medical Graduates (ECFMG). לאחר מכן יש להשלים תוכנית התמחות (residency) בארה”ב או קנדה, ולעבור במהלכה את החלק השלישי של ה- USMLE. לבסוף מגישים בקשה לרישיון לעסוק ברפואה במדינה שבה בוצעה ההתמחות.
תנאי הקבלה ללימודי רפואה משתנים בהתאם לאוניברסיטה:
במרכז ומזרח אירופה, שכר הלימוד נע בין 12,000 אירו לשנה (בזאגרב, קרואטיה) ועד 24,250 אירו לשנה (בפראג, צ’כיה). באוניברסיטאות הציבוריות באיטליה ניתן ללמוד בפחות – כ- 2,000 – 4,500 אירו לשנה.
אזרחות אירופאית אינה מקנה הנחה בשכר הלימוד בתוכניות הבינלאומיות (כלומר אלו שנלמדות באנגלית).
רוב האוניברסיטאות מציעות מלגות הצטיינות – חלקן משמעותיות יותר וחלקן פחות.
החל משנת 2024, משרד הבריאות מציע את תוכנית אופקים, המסייעת לתלמידים לממן לימודי רפואה בחו”ל בעזרת הלוואות ומענקים מהמדינה.
יוקר המחיה יכול להשתנות באופן משמעותי בין מדינות ואפילו בין ערים שונות באירופה. התלמידים צריכים לתקצב לינה, מזון, תחבורה ציבורית, ביטוח בריאות, בילויים והוצאות אישיות. בנוסף, כדאי לקחת בחשבון לפחות שתי טיסות בשנה לישראל.
אפשרויות הדיור כוללות מעונות אוניברסיטאיים (זולים יותר) או שכירת דירות לבד או עם שותפים. הוצאות יומיות, כמו מזון ותחבורה, לרוב נמוכות יותר מבישראל, אך עלולות להיות גבוהות יותר בערים גדולות כמו רומא, פראג או בודפשט.
ככלל אצבע, הוצאה חודשית ממוצעת נעה בין 700 אירו ל-1,300 אירו. הפער נובע במידה רבה מאורח החיים בו בוחר התלמיד – סוג הדיור, המיקום, אוכל ביתי או מוכן וכו׳.
