להלן תמצאו תשובות לשאלות הנפוצות ביותר שיש למועמדים. כמו כן, אל תהססו לבדוק את המדריכים והמאמרים שלנו. אם אתם עדיין לא מצליחים למצוא את התשובה שאתם מחפשים, פשוט צרו איתנו קשר!
אלו פשוט שני שמות של המכינה שלנו, מתקופות שונות. כשהקמנו את המכינה בשנת 2020, היא נקראה Med-Prep Europe. לקראת סוף שנת 2024, החלטנו לשנות את שם המכינה ל- Pre-Med Academy, שם קל יותר לביטוי (אנחנו מקווים), שמבטא באופן מדויק יותר את המחויבות שלנו להוראה של מקצועות הקדם-רפואה.
בהחלט! תוכנית הלימודים מתאימה לכל התארים הרפואיים והפארא-רפואיים באוניברסיטאות היעד שלנו. ברוב המוסדות, מדובר באותו מבחן בדיוק, עם דרישות מעט שונות לגבי ציון המעבר. בכל מקרה, המכינה שלנו מכסה את כל החומר הנדרש גם ללימודי רפואה, וגם ללימודי רפואת שיניים, וטרינריה, רוקחות, פיזיותרפיה ומקצועות הסיעוד והאחיות.
אנחנו לא מעמידים תנאים פורמליים מיוחדים. ככלל, נדרשת מוטיבציה גבוהה ונכונות לעבוד קשה. בתי הספר לרפואה באירופה מעמידים תנאי קבלה מחמירים מספיק!
לחלוטין כן! למעשה, הרבה מהתלמידים מגיעים ללא כל רקע רלוונטי קודם. במסגרת המכינה, תלמדו את כל החומר הדרוש – מהשיעורים הבסיסיים ביותר, ועד החומרים המתקדמים.
במכינה קדם רפואית תלמדו כימיה, ביולוגיה, פיזיולוגיה, אנטומיה, פיזיקה ואנגלית רפואית. תלמדו את כל מה שאתם צריכים לדעת כדי להצליח במבחני הקבלה של האוניברסיטאות השונות באירופה.
במכינה לאיטליה תלמדו גם מתמטיקה ולוגיקה (הנדרשים למבחן ה- IMAT).
ככלל, יש שלושה מועדי מכינות בכל שנה, מכינת ספטמבר, מכינת ינואר, ומכינת מרץ, הנפתחות בתחילת החודשים האמורים. כל מכינה נמשכת 16 שבועות (כ- 4 חודשים).
מכיוון שהמכינה מספקת סרטונים של שיעורים ותרגולים, קיימת גמישות מסוימת לגבי הצטרפות באיחור. צרו איתנו קשר בהקדם ונראה מה אפשר לעשות.
מחיר המכינה הפרונטלית – 17,000 ש"ח (כולל מע"מ)
מחיר המכינה ההיברידית – 13,000 ש"ח (כולל מע"מ)
מחיר המכינה לאיטליה – 21,000 ש"ח (כולל מע"מ)
בהחלט. ניתן לשלם עד ארבעה תשלומים באמצעות כרטיס אשראי, ללא ריבית.
כן!
לא, אין צורך. כל החומרים מקוונים וזמינים ברשת, ואת הספרים המודפסות אנחנו מספקים.
מכינה נמשכת 16 שבועות (בערך 4 חודשים).
מכינה לאיטליה נמשכת יותר זמן (בין 8 ל-6 חודשים).
השיעורים הפרונטליים של המכינה מועברים בכיתות הלימוד שלנו ביגאל אלון 123 תל אביב.
המכינה מועברת בשילוב של אנגלית ועברית – שילוב שמצד אחד עוזר לתלמידים להבין נושאים מורכבים, ומצד שני מכין אותם למבחני הקבלה שידרשו לעבור באנגלית. ההסברים הם בעברית, ואילו המצגות ומאגרי השאלות הן באנגלית. כל מונח מדעי חשוב מוצג בעברית ומתורגם לאנגלית.
זה תלוי במכינה שאליה אתם רשומים.
במכינה פרונטלית – יש 4 מפגשים בשבוע, בני 4 שעות. המפגשים מתקיימים לרוב בשעות הבוקר.
במכינה היברידית – יש 2 מפגשים בשבוע, בני 4 שעות. המפגשים מתקיימים לרוב בשעות אחר הצהריים.
זה תלוי מאוד ביכולות וברקע הלימודי של התלמיד. ישנם תלמידים אשר מצליחים לשלב מכינה עם עבודה חלקית או עבודה במשמרות וישנם כאלה שלא. לתלמידים שחשוב להם לשלב עבודה עם הלימודים מומלץ להירשם למכינה ההיברידית – המשלבת לימודים מקוונים ופרונטליים.
ישנם תלמידי תיכון אשר משלבים מכינה עם לימודים בי”ב. חשוב להדגיש שהדבר אינו קל, בעיקר לא אם המכינה מתנגשת עם תקופת בגרויות. מומלץ לתלמידי תיכון להירשם למכינה ההיברידית בספטמבר (ולא למכינת ינואר או מרץ משום שהן מתנגשת עם הרבה בגרויות).
תלוי באינטנסיביות של הלמידה שתידרש ממכם עבור הלימודים מחוץ למכינה. אנחנו לא מאמינים שניתן לשלב מכינה עם קורס פסיכומטרי אינטנסיבי. אבל במידה ואתם רק רוצים לשפר פסיכומטרי, וזה לא ידרוש מכם יותר מידי השקעה של זמן, אז ללא ספק ניתן לשלב. כנ”ל לגבי השלמת בגרויות. במידה ומדובר בהשלמה של בגרות אחת או שתיים, שלא ידרשו ממכם יותר מידי השקעה, ככל הנראה ניתן לשלב עם המכינה. לתלמידים שחשוב לשלב לימודים נוספים עם המכינה מומלץ להירשם למכינה ההיברידית – המשלבת לימודים מקוונים ופרונטליים.
האוניברסיטאות במרכז ומזרח אירופה (צ’כיה, ליטא, הונגריה, קרואטיה, פולין, סלובקיה…) דורשות בגרות מלאה ומעבר של מבחני קבלה מדעיים (בכימיה, ביולוגיה, פיזיקה, אנטומיה וכו). כל אוניברסיטה מקיימת מבחני קבלה נפרדים, עם ציון מעבר שונה. ניתן להתייעץ איתנו לגבי דרישות הקבלה המדויקות של כל אוניברסיטה שמעניינת אותכם.
זה תלוי בהרבה גורמים – תלוי באוניברסיטה שאליה אתם רוצים להתקבל, תלוי ביכולות שלכם, וכמובן תלוי בכמה אתם מוכנים להשקיע וללמוד למבחני הקבלה השונים. מה שבטוח – יותר קל להתקבל ללימודי רפואה בחו”ל מאשר להתקבל ללימודי רפואה בארץ.
אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר ונוכל לייעץ לכם בצורה פרטנית אודות האוניברסיטאות השונות והקושי הייחסי של להתקבל אליהן.
לרוב האוניברסיטאות בחו”ל לא איכפת מציוני הבגרות שלכם. העיקר שיש לכם בגרות מלאה. את יכולות הלמידה שלכם, האוניברסיטאות בחו”ל בודקות באמצעות מבחני קבלה מדעיים שהן מקיימות. יוצאות דופן הן האוניברסיטאות בפולין שלעיתים דורשות 5 יחידות בגרות בביולוגיה, כימיה או פיזיקה.
לא – אין צורך בפסיכומטרי על מנת להתקבל ללימודי רפואה בחו”ל.
כן ולא. לא צריך אנגלית ברמת שפת אם על מנת ללמוד בחו”ל. רוב התלמידים שלומדים בחו”ל אינם דוברי אנגלית כשפת אם (ונגלה לכם סוד – גם המרצים שיהיו לכם בחו”ל אינם דוברי אנגלית ברמה כזו…).
מצד שני, אנגלית טובה ללא ספק עוזרת ללימודים בחו”ל ולכן אנחנו מספקים קורס אנגלית לרפואנים בחינם לכל התלמידים שלנו.
בנוסף, חלק מהאוניברסיטאות דורשות מהמועמדים לעבור מבחני בקיאות באנגלית כמו ה- TOEFL או ה- IELTS. אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר ונוכל לייעץ לכם בצורה פרטנית אודות דרישות האנגלית של האוניברסיטאות השונות.
לא. אזרחות אירופאית אינה עוזרת להתקבל לתוכניות הבינלאומיות (כלומר התוכניות שמתקיימות באנגלית) של האוניברסיטאות השונות במרכז ומזרח אירופה. התנאים הם אותם תנאים בין אם אתם נרשמים עם אזרחות ישראלית או אירופאית.
באיטליה, כל אוניברסיטה מגדירה מכסת מקומות שונה לבעלי דרכון מהאיחוד האירופי, ולכל השאר. בדרך כלל, הדבר משפר את סיכויי הקבלה לבעלי דרכון מהאיחוד האירופי.
נציג רשמי של אוניברסיטה הוא אדם שממונה על ידי אוניברסיטה בחו”ל לשווק אותה בארץ. תפקיד הנציג הוא לפרסם את האוניברסיטה הרלוונטית בקרב מתעניינים בארץ, לעזור להם בתהליכי הרישום לאוניברסיטה, ולתאם להם מבחני קבלה לאוניברסיטה. לחלק מהאוניברסיטאות בחו”ל יש נציגים בלעדיים בארץ (כלומר רק נציג אחד בארץ שמייצג אותם) ולחלק יש מספר נציגים. בדרך כלל, הנציגים מקבלים תגמול כספי (עמלה) מהאוניברסיטה בחו”ל על כל סטודנט ישראלי שמתחיל ללמוד אצלם כל שנה.
התפקיד של נציג רשמי הוא לשווק את האוניברסיטה, ולהנגיש את תהליך הרישום לאוניברסיטה מסוימת עבור סטודנטים ישראלים. הוא מתווך בין קהל המתעניינים הישראלים לבין האוניברסיטה בחו”ל, קצת בדומה לאיך שמתווך נדל”ן מתווך בין המוכר לקונה של דירה. לכן, נציג טוב יכול לעזור לכם במתן אינפורמציה על האוניברסיטה, ברישום לאוניברסיטה, בתיאום מועד למבחן הקבלה וכו.
מכינה היא בראש ובראשונה מוסד לימודי! מטרתה של מכינה היא להכין אתכם למבחני הקבלה לאוניברסיטאות השונות ולשנה א’. מכינה קדם רפואית מקצועית תספק לכם מסגרת לימודים מסודרת ונוחה שבה תוכלו ללמוד את כל המקצועות הקדם רפואיים ולעבור בהצלחה את מבחני הקבלה של האוניברסיטה אליה אתם מכוונים.
ממש לא. תמיד ניתן להירשם לאוניברסיטה ישירות מול האוניברסיטה, ולעשות את מבחני הקבלה לאוניברסיטה או באופן מקוון, או באוניברסיטה עצמה בחו”ל במועדים ספציפיים.
אז למה בכל זאת אנחנו ממליצים לעבוד עם נציגים מסוימים? ישנם נציגים שלמדו בעצמם בעבר באוניברסיטה שאותם הם מייצגים – ולכן ממש מומחים בכל מה שקשור לאוניברסיטה ולעיר בה היא נמצאת. נציגים אלו לרוב לא לוקחים עמלות מתלמידים על רישום למבחני הקבלה דרכם (מעבר לעלות המבחן עצמו, שהאוניברסיטה גובה), ובכללי מאוד עוזרים ואכפתיים כלפי התלמידים שמגיעים לאוניברסיטה דרכם. עם נציגים כאלה, כמובן שאנחנו ממליצים לעבוד – אין לכם מה להפסיד (זה לא עולה לכם דבר).
נשמח לייעץ לכם גם בעניין נציגי האוניברסיטאות השונים (לעתים יש יותר מנציג אחד לאותה אוניברסיטה), ובמידת הצורך גם לסייע לכם ולהירשם ישירות מול האוניברסיטה.
ממש לא. חלק מהנציגים מחזיקים מכינות קדם רפואיות וחלק לא. אתם לא מחויבים ללמוד אצל הנציג הרשמי של אוניברסיטה מסוימת כדי להירשם ולהיבחן לאוניברסיטה שלו.
במידה ואתם רוצים, להרבה אוניברסיטאות ניתן להירשם ישירות מול האוניברסיטה .
לחלופין, תמיד ניתן להירשם לאוניברסיטה דרך הנציג הרשמי בארץ גם אם אתם לא לומדים במכינה שלו. ישנם הרבה מועמדים שנרשמים דרך נציגים כאלה ואחרים למרות שהם לא רשומים למכינות שלהם.
לפי דעתנו לא. התפקיד של נציג הוא תפקיד שווקי ובירוקרטי – לעזור להירשם לאוניברסיטאות. מכינה קדם-רפואית היא מוסד לימודי – תפקידה לוודא שאתם עוברים את מבחני הקבלה ומגיעים מוכנים לשנה א’.
האוניברסיטאות השונות מפרסמות סילבוסים מפורטים בעניין החומר הנדרש לבחינת הקבלה, כולל שאלות דוגמא ומבחני עבר. זה לא שלנציג הרשמי יש איזה ידע סודי או ייחודי לגבי בחינת הקבלה.
לכן, מכינה של נציג רשמי לא בהכרח תבטיח לכם את סיכויי הקבלה הגבוהים ביותר לאוניברסיטת היעד שלכם.
ההמלצה שלנו היא קודם כל לבחור מכינה מקצועית – מכינה שהמומחיות שלה זה הוראה והכנה ללימודי רפואה. בחרו במכינה שתספק לכם את חומרי הלימוד האיכותיים ביותר, את היחס האישי הטוב ביותר וכזאת שפותחת לכם את הדלתות לכל האוניברסיטאות בחו”ל ולא מכוונת אתכם רק לאוניברסיטאות שהיא מייצגת.
לאחר מכן, תוכלו לבחור לעבוד עם הנציג רשמי של האוניברסיטה, או לחילופין להירשם ישירות מול האוניברסיטה. בכל מקרה, ממש אין הכרח ללמוד במכינה של הנציג הרשמי של אוניברסיטת הייעד שלכם.
לרוב האוניברסיטאות לרפואה באירופה יש נציג רשמי בארץ, דרכו אפשר להירשם למבחן הקבלה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם חלקם. נשמח לקשר אתכם עם הנציגים של המוסדות שמעניינים אתכם, והם יסייעו לכם בתהליך ההרשמה. לחילופין, ניתן להיעזר בנו על מנת להירשם ישירות מול האוניברסיטה – בלי צורך בעבודה מול נציג.
כן. תלמידים שעושים את המכינה שלנו יכולים או להירשם לאוניברסיטאות בעזרת הנציגים הרשמיים שלהם בארץ (שאינם קשורים למכינה שלנו), או לחלופין להיעזר בנו ולהירשם ישירות מול האוניברסיטאות בחו”ל.
אנחנו עוזרים לתלמידים החל משלב הכנת המסמכים הרלוונטיים (תרגום תעודות בגרות ועבודה מול נוטריון), ועד לשלב הרישום הטכני באתרי האוניברסיטאות (העלאת מסמכים, מילוי פרטים אישיים, ובחירת מועד למבחן).
את מבחני הקבלה ניתן לעשות בארץ! לכל אוניברסיטה יש מבחן קבלה נפרד.
את חלק ממבחני הקבלה ניתן לעשות בבית – מהמחשב האישי שלכם. לעומת זאת, ישנם מבחני קבלה אחרים הנעשים בתל אביב (בחסות הנציג הרשמי של האוניברסיטה בארץ).
זה תלוי באוניברסיטה ובנציג שלה. לרוב, יש לשלם לאוניברסיטה בין 100 ל- 300 אירו על מנת להיבחן לאוניברסיטה. בנוסף, ישנם נציגים שלוקחים עמלות על עצם ארגון המבחן בארץ דרכם.. כמובן שאנחנו לא ממליצים לעבוד עם נציגים כאלו – למה לשלם עמלות אם ניתן להירשם ישירות מול האוניברסיטה ולחסוך עמלות אלו?
ניתן למצוא את המחירים המדויקים של מבחני הקבלה השונים בעמודי האוניברסיטאות הרלוונטיות, וכמו כן להתייעץ איתנו לגבי הרישום לאוניברסיטאות השונות.
זה תלוי באוניברסיטה. רוב האוניברסיטאות מציעות מבחני קבלה החל מינואר/מרץ עד ליוני/יולי. מספר המועדים בשנה עבור סטודנטים ישראליים מאוד תלוי באוניברסיטה. לאוניברסיטאות המציעות מבחנים מקוונים (אונליין), בדרך כלל יש מספר רב של מועדים שמהם ניתן לבחור. לעומת זאת, אוניברסיטאות המקיימות מועדים פרונטליים בישראל, לרוב מציעות 3 מועדים בשנה לתלמידים ישראלים (לרוב בינואר, מאי ויולי).
בעיקרון, אתם יכולים להירשם לכמה אוניברסיטאות שאתם רוצים. לכל אוניברסיטה יש תהליך רישום משל עצמה, עם מבחן קבלה נפרד. מצד שני, לא בטוח שכדאי להירשם ליותר מדי אוניברסיטאות. ראשית, כל רישום עולה כסף, ורוב המועמדים יודעים לאילו אוניברסיטאות הם באמת רוצים להתקבל (אם עדיין לא, נשמח לעזור לכם להתמקד, התקשרו לשיחת יעוץ חינם).
יש מכינות שממליצות למועמדים להירשם להרבה מאוד אוניברסיטאות (יותר מ-4 אוניברסיטאות) כדי להגדיל את סיכויי הקבלה שלהם. לדעתנו, פיזור המאמצים שלכם על יותר מדי אוניברסיטאות הוא לא רעיון טוב. התמקדו ב 1-3 בתי ספר, ונסייע לכם להתקבל אליהם – זו המומחיות שלנו! אנחנו במכינת Pre-Med Academy רוצים לוודא שאתם מתקבלים לאן שאתם באמת רוצים.
לרוב מבחני הקבלה אין מועד ב’ – ניתן להיבחן רק פעם בשנה. ישנן אוניברסיטאות מסוימות שכן מאפשרות מועד ב’. ניתן ליצור איתנו קשר לקבלת פרטים מדויקים יותר אודות תנאי הקבלה של האוניברסיטאות השונות בחו”ל.
לא. ב-2019 הועברה רפורמה הידועה בשם “רפורמת יציב” אשר הגדירה כללים ברורים לגבי אילו אוניברסיטאות מאושרות ללימודי רפואה בחו”ל. רק תלמידים אשר לומדים באוניברסיטאות המאושרות לפי רפורמת יציב, יכולים להיבחן במבחן הרישוי הישראלי, לבצע סטאז’ בארץ, ולעבוד בתור רופא במדינת ישראל.
אילו אוניברסיטאות מאושרות?
•רוב האוניברסיטאות הנמצאות במדינות OECD מאושרות ללימודי רפואה בחו”ל (לדוגמא – צ’כיה, ליטא, הונגריה, סלובקיה, איטליה, פולין…).
•אוניברסיטאות שאינן נמצאות ב- OECD יכולות לקבל אישור מיוחד ממשרד הבריאות (לדוגמא – אוניברסיטת זאגרב בקרואטיה או אוניברסיטת פבלוב בסנט פטרסבורג רוסיה).
כל האוניברסיטאות באוקראינה, מולדובה, ארמניה, בולגריה, ורוב האוניברסיטאות ברומניה וגאורגיה אינן מאושרות ללימודי רפואה על ידי משרד הבריאות.
שימו לב – לא ניתן ללמוד באוניברסיטה שאינה מאושרת על ידי משרד הבריאות ולחזור לארץ ולעבוד ברפואה, גם אם עברתם בהצלחה את ה- USMLE (מבחן ההסמכה האמריקאי).
ישנם הרבה מסלולים טובים ללימודי רפואה באירופה באנגלית. המסלולים נבדלים זה מזה במחיר, בסגנון הלימודים, בכמות הישראלים באוניברסיטה, בקושי הלימודים, ובאופי המדינה. אנחנו ממליצים לכם לעיין בעמודי האוניברסיטאות השונות שיש באתר שלנו – שם תוכלו למצוא פרטים רבים אודות האוניברסיטאות השונות.
בנוסף, אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר לקביעת שיחת ייעוץ חינם, בה תוכלו לקבל פרטים נוספים אודות האופציות השונות ללימודי רפואה בחו”ל, והכוונה אישית – מה הכי מתאים לכם.
ניתן ללמוד רפואה באנגלית במדינות כמו איטליה, ליטא, צ’כיה, הונגריה, קרואטיה, סלובקיה ופולין.
ניתן ללמוד רפואת שיניים באנגלית במדינות כמו איטליה, ליטא, צ’כיה, הונגריה, וקרואטיה.
ניתן ללמוד וטרינריה באנגלית במדינות כמו סלובקיה, ליטא, צ’כיה, והונגריה.
לימודי רפואה בחו”ל נמשכים 6 שנים (כמו לימודי רפואה בארץ).
לימודי רפואת שיניים בחו”ל נמשכים 5 שנים (כמו לימודי רפואת שיניים בארץ).
לימודי וטרינריה בחו”ל נמשכים 6 שנים.
לא בדיוק. אבל ישנן תוכניות מקוצרות בנות 5 שנים, עבור תלמידים בעלי תואר ראשון רלוונטי – לדוגמא תואר ראשון בביולוגיה, סיעוד, רפואת חירום, תזונה וכו…
כן. רוב האוניברסיטאות נותנות פטורים לתלמידים בעלי רקע לימודי רלוונטי כמו תואר ראשון בביולוגיה, סיעוד, רפואת חירום, תזונה וכו…
כן. במידה ואתם רוצים לעבוד בתור רופאים במדינת ישראל, לאחר סיום התואר בחו”ל יש לעבור את בחינת הרישוי הישראלית. הבחינה מתקיימת פעמיים בשנה, וציון המעבר הוא 60. ישנם קורסים ייעודיים בחסות משרד הבריאות של הכנה לבחינות הרישוי הממשלתיות ברפואה לבוגרי חו”ל.
לחליפין, ניתן לקבל פטור ממבחן הרישוי הישראלי, במידה ועברתם את מבחן הרישוי האמריקאי, ה- USMLE. לשם כך יש לעבור בהצלחה את שלב-1 (STEP-1) ואת שלב 2a (STEP-2ck) של ה- USMLE.
ה- USMLE הוא מבחן הרישוי האמריקאי . ניתן לקבל פטור ממבחן הרישוי הישראלי, במידה ועברתם בהצלחה את שלב-1 (STEP-1) ואת שלב 2a (STEP-2ck) של ה- USMLE. את ה- USMLE ניתן לעשות במרכזי בחינה שונים ברחבי אירופה ואף בישראל.
כן. כל אדם שרוצה לעבוד בתור רופא במדינת ישראל חייב לעבור סטאז’ במשך שנה. סטאז’ הוא שלב מקדמי בהכשרה של רופאים, הכולל עבודה מעשית בהשגחת רופאים בכירים במסגרת בית חולים. את הסטאז’ אפשר לעשות רק לאחר מעבר מוצלח של מבחן הרישוי.
ישנן אוניברסיטאות מסוימות בחו”ל המאפשרות לתלמידים לבצע חלק מהסבבים הקליניים בשנים 4-6 בישראל .
לדוגמא, באוניברסיטת פלצקי וצ’ארלס 1, ניתן לבצע סבבים קליניים בארץ החל מהסמסטר השני של השנה הרביעית. באוניברסיטת LSMU שבקאונס ניתן לבצע החל מהשנה הרביעית סמסטר אחד בארץ כל שנה. ובכל האוניברסיטאות בהונגריה , ניתן לבצע את כל השנה השישית בארץ.
שימו לב שביצוע של סבבים קליניים בארץ לרוב כרוך בתוספת תשלום לבית החולים בארץ שבו אתם מבצעים את הסבבים הקליניים. העלות היא כמה מאות ש”ח לשבוע של סבב קליני, תלוי בבית החולים.
נושא הסבבים הקליניים נמצא כעת בבחינה של משרד הבריאות, כחלק מהמאמצים הרבים שנעשים על מנת להתמודד עם מצוקת כוח האדם הרפואי במערכת הבריאות. במאי 2024 הוגש דו”ח ועדת המשנה לקביעת מנגנונים להגדלה משמעותית והסדרה לאומית של שדות קליניים (בראשות פרופסור גמזו), ובו המלצות רבות, בין היתר לגבי ניהול הקצאת שדות קליניים ברמה הלאומית. ההמלצות מתייחסות גם לשילוב סטודנטים הלומדים בחו”ל, וצפויות להשפיע על הדרך שבה יוקצו שדות קליניים בעתיד. אי לכך, מומלץ להתעדכן עם הגורמים המוסמכים לגבי האפשרויות לביצוע סבבים קליניים בארץ.
כן. התוכנית הכי “רשמית” שמאפשרת לקצר את זמן השהות בחו”ל היא תוכנית צפת של אוניברסיטת בר אילן – ראו הסבר למטה.
בנוסף ישנן אוניברסיטאות מסוימות בחו”ל המאפשרות לתלמידים לבצע חלק מהסבבים הקליניים של שנים 4-6 בישראל . היכולת לעשות זאת משתנה בין אוניברסיטה לאוניברסיטה, ולרוב עדיין דורשת מהתלמידים לטוס לחו”ל כל כמה חודשים כדי להיבחן. בכל זאת, הדבר ללא ספק מאפשר לתלמידים לשהות זמן רב יותר בישראל בשנים האחרונות של התואר.
מדובר במסלול שלוש-שנתי לסטודנטים לרפואה שהשלימו בפועל שלוש שנות לימודים פרה-קליניים ברפואה בחו”ל. במסגרת התוכנית, ניתן לבצע את שלושת השנים הקליניות (האחרונות) של התואר לרפואה בפקולטה לרפואה על שם עזריאלי של אוניברסיטת בר אילן הנמצאת בעיר צפת.
הקבלה לתוכנית אינה פשוטה, ודורשת מעבר של 3 שלבים עיקריים: בשלב הראשון ממיינים את המועמדים לפי ציוני בגרות ופסיכומטרי (יש צורך בפסיכומטרי מעל 600 כדי להירשם לתוכנית – אך ממוצע ציוני הפסיכומטרי של המתקבלים לתוכנית עומד על כ- 680). בשלב השני נבחנים במבחן ידע – מבחן גדול בנושא ביוכימיה ואנטומיה. ציון המעבר הוא 60.
בשלב השלישי, מועמדים שעברו את המבחן בהצלחה מזומנים ליום ראיונות בפקולטה לרפואה, ועוברים 2 ראיונות ע”י אנשי מקצוע שונים. כמו כן, המועמד נדרשים לעבור מבחן שאו”ל – מבחן אישיות הנמשך כשעה.
התמחות היא שלב מתקדם בהכשרת רופאים, המתבצע לאחר סיום שנת הסטאז’ וקבלת רישיון לעסוק ברפואה (בשלב זה, הרופא מכונה “רופא כללי”). הרוב המכריע של הרופאים ממשיכים לשלב ההתמחות, שבו הם רוכשים ידע וניסיון באחד מתחומי הרפואה. ניתן להתמחות בלא פחות מ-56 מקצועות רפואיים שונים, כמו כירורגיה, פסיכיאטריה, רפואה פנימית, אונקולוגיה, רפואת משפחה, ועוד.
תהליך הקבלה להתמחות הוא זהה עבור רופאים שלמדו רפואה בארץ או בחו”ל. על מנת להתקבל להתמחות, יש לפנות למחלקות, למרפאות או למכונים הרלוונטיים שמציעים את ההתמחות שמעניינת אתכם, ולעבור את ראיונות הקבלה. שימו לב שישנן התמחויות שיותר קשה להתקבל אליהן, וישנן כאלה שפחות – הדבר קשור לביקוש והיצע.
זה מאוד תלוי באוניברסיטה. שכר הלימוד ברוב האוניברסיטאות באירופה המציעות מסלולי לימוד באנגלית נע בין 12,000 ל-24,000 אירו בשנה (כאשר תואר ברפואה נמשך 6 שנים). באיטליה ניתן ללמוד בזול יותר – בין 2,000 ל-4,500 אירו לשנה. ניתן למצוא את המחירים המדויקים של האוניברסיטאות השונות בעמודי האוניברסיטאות.
זה מאוד תלוי באוניברסיטה. שכר הלימוד ברוב האוניברסיטאות באירופה המציעות מסלולי לימוד באנגלית נע בין 10,000 ל-24,000 אירו בשנה (כאשר תואר ברפואת שיניים נמשך 5 שנים). באיטליה ניתן ללמוד בזול יותר – בין 2,000 ל-4,500 אירו לשנה. ניתן למצוא את המחירים המדויקים של האוניברסיטאות השונות בעמודי האוניברסיטאות.
זה מאוד תלוי באוניברסיטה. שכר הלימוד ברוב האוניברסיטאות באירופה המציעות מסלולי לימוד באנגלית נע בין 8,000 ל-13,000 אירו בשנה (כאשר תואר בווטרינריה נמשך 6 שנים). ניתן למצוא את המחירים המדויקים של האוניברסיטאות השונות בעמודי האוניברסיטאות. .
רוב האוניברסיטאות מציעות מלגות הצטיינות – חלקן משמעותיות יותר וחלקן פחות. ממשלת הונגריה מציעה מלגות הצטיינות ומלגות שורשים מיוחדות המכסות את כל שכר הלימוד. כמו כן, ניתן להיעזר בתוכנית אופקים של משרד הבריאות (הלוואות בסבסוד המדינה, שיכולות להפוך למענק במידה וחוזרים לארץ בסוף התואר).
אנשים בעלי אזרחות אירופאית יכולים ללמוד בחינם (או כמעט חינם) במדינות אירופה השונות, אבל רק בתוכניות המוצעות בשפה המקומית.
התוכניות הבינלאומיות שנלמדות באנגלית, הן יקרות יותר, ובהן אין הנחה לבעלי אזרחות אירופאית או אזרחות של המדינה הספציפית בה אתם לומדים.
המציאות היא שרוב התלמידים שלומדים בחו”ל ממומנים על ידי ההורים שלהם – הן שכר הלימוד והן המחיה. פשוט מדובר בסכומים שלרוב אין לאנשים בגילאי ה-20 (מאות אלפי ₪).
החל משנת 2024, משרד הבריאות מציע את תוכנית אופקים, העוזרת לתלמידים לממן לימודי רפואה בחו”ל בעזרת הלוואות מהמדינה.
חשוב לציין שלא כדאי להסתמך על הכנסה מעבודה סדירה במהלך הלימודים בחו”ל. לימודי רפואה הם אינטנסיביים ביותר – כך שגם אם יהיה לכם זמן לעבוד במהלך התואר, זו מן הסתם תהיה עבודה חלקית מאוד – לא משהו שבאמת יכול לכלכל אתכם במהלך התואר.
תוכנית אופקים, הפועלת משנת 2024, הינה תוכנית בחסות משרד הבריאות, העוזרת לתלמידים ישראלים לממן לימודי רפואה בחו”ל. בחסות התוכנית, מועמדים יכולים לקבל הלוואה של עד 360,000 ₪ לטובת לימודי רפואה בחו”ל (שכר לימוד ו/או מחיה), שעליהם להחזיר רק לאחר סיום הלימודים ושנת הסטאז’ שלהם.
מטרת מרכזית של התוכנית היא לעודד תלמידים הלומדים בחו”ל לחזור לישראל. ולכן עם שובו של הסטודנט לארץ, השלמת הסטאז’ וקבלת רישיון ישראלי לעסוק ברפואה, תמחק הריבית על ההלוואה. יתרה מזו, בהתאם למקום וההתמחות שיבחר הסטודנט, תמחק ההלוואה בחלקה או אפילו במלואה (!), בהתאם לטבלה אשר תפורסם על ידי התוכנית כל שנה, בהתאם לצורכי מערכת הבריאות. אחוזים גבוהים יותר מההלוואות ימחקו עבור רופאים הבוחרים להתמחות בבתי חולים ובהתמחויות שבהם חסרים מתמחים.
שימו לב שלא כל האוניברסיטאות בחו”ל שמאושרות ללימודים על ידי משרד הבריאות משתתפות בתוכנית אופקים – ולכן יש להתעדכן באתר התוכנית.
כדי להגיש בקשה לתוכנית אופקים, על המועמד להיות בעל ממוצע בגרות משוקלל ללא בונוסים של 85, או ממוצע בגרות משוקלל עם בונוסים של 99, או ציון פסיכומטרי 640 ומעלה, או להיות בעל תואר ראשון בממוצע 80. לצורך עמידה בתנאי הסף, יש צורך לעמוד רק באחד מהתנאים. מועמדים העומדים בתנאי הסף יזומנו להליך מיון, אשר בו יבחנו משתנים אישיותיים, אקדמיים, סוציו-אקונומים ומקצועיים. מידע נוסף ניתן למצוא כאן.
