הרפורמה שיזם משרד הבריאות בישראל בשנת 2019, וזכתה לשם הפופולרי “רפורמת יציב” (על שמו של פרופסור שאול יציב שיזם אותה), שמה לה למטרה לשפר את איכות החינוך הרפואי בקרב סטודנטים ישראלים הלומדים בחו”ל. במסגרת רפורמה זו, החל משנת 2026, רק בוגרי בתי ספר לרפואה זרים העומדים בתקני הסמכה ספציפיים שנקבעו על ידי משרד הבריאות הישראלי ומאושרים על ידו, יהיו זכאים לגשת למבחן הרישוי הישראלי ולעסוק ברפואה בישראל. אמצעי זה מבטיח כי רופאים חוזרים קיבלו השכלה והכשרה דומה לסטודנטים הלומדים רפואה בישראל.
מדוע היה צורך ברפורמה?
הרפורמה הוכנסה כמענה לחששות מהאיכות הלא מספקת של החינוך הרפואי במוסדות זרים מסוימים. מחקר שנערך על ידי פרופ’ יציב, שהיה אז מנהל האגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות, העלה כי חלק מבתי הספר לרפואה בחו”ל סיפקו הכשרה קלינית לא מספקת, דבר שהוביל לאחוזי הצלחה נמוכים בקרב בוגריהם בבחינות הרישוי הרפואיות בישראל. כך למשל, רק 16% מהסטודנטים שלמדו רפואה בארמניה הצליחו לעבור את מבחן הרישוי הישראלי, ורק 26% מהסטודנטים שלמדו במולדובה ואוקראינה הצליחו לעבור את המבחן.
אחוזי מעבר אלו נמוכים באופן דרמטי לעומת בוגרים של בתי הספר לרפואה בישראל, וגם לעומת בוגרים של אוניברסיטאות ממדינות אחרות באירופה, כמו צ’כיה או הונגריה.
אז מה בעצם קבעה הרפורמה?
הרפורמה קבעה שרק סטודנטים שלמדו באוניברסיטאות המוכרות על ידי משרד הבריאות הישראלי זכאים לגשת לבחינת הרישוי הרפואי בישראל, ולאחר מכן לבצע סטאז’ ולקבל רישיון לעסוק ברפואה בישראל.
שימו לב, אם למדתם בחו”ל באוניברסיטה שאינה מוכרת על ידי משרד הבריאות הישראלי, יתכן ותוכלו לגשת למבחן הרישוי האמריקאי, ה- USMLE, במקום בחינת הרישוי הרפואי הישראלי. אך גם אם תעברו אותו בהצלחה, עדיין לא תוכלו להגיש בקשה לסטאז’ בישראל, ולא תוכלו לקבל רישיון רפואי בישראל.
אז איפה אפשר ללמוד רפואה בחו”ל?
כל האוניברסיטאות באיטליה, הונגריה, צ’כיה, ליטא ופולין מוסמכות ומוכרות על ידי משרד הבריאות.
ישנן מספר אוניברסיטאות נוספות במדינות נוספות שקיבלו אישורים ספציפיים, כמו אוניברסיטת זאגרב בקרואטיה, אוניברסיטת יוליו הטיגאנו (Iuliu Hatieganu) לרפואה ורוקחות בקלוז’-נאפוקה רומניה, אוניברסיטת פבלוב (Pavlov) לרפואה בסנט פטרסבורג רוסיה, ואוניברסיטת שנוב (Schenov) במוסקבה.
ואיפה אי אפשר ללמוד רפואה?
באופן עקרוני, אתם יכולים כמובן ללמוד איפה שאתם רוצים. אבל אם אתם מתכוונים לחזור לישראל ולעסוק ברפואה בישראלי, אתם לא יכולים ללמוד רפואה באוניברסיטאות במולדובה, אוקראינה, ארמניה, ורוב האוניברסיטאות שבגיאורגיה ובלרוס. פשוט לא יכירו בתואר שלכם בישראל.
מה הן התוצאות של הרפורמה?
הרפורמה מבטיחה שהרופאים העתידיים בישראל יקבלו הכשרה רפואית ראויה, ושסטודנטים הלומדים בחו”ל ישיגו השכלה טובה שתאפשר להם בהמשך לעבור בהצלחה את מבחני הרישוי הישראלי.
לרוע המזל (אבל באופן לא מפתיע), רבות מהאוניברסיטאות שמוכרות על ידי משרד הבריאות הן יקרות יותר מאלו שאינן מוכרות יותר. לדוגמא, לימודים בצ’כיה או הונגריה יקרים יותר מלימודים במולדובה, אוקראינה או ארמניה. עם זאת, קיימות עדיין כמה אפשרויות זולות יותר, כמו למשל הלימודים באיטליה באוניברסיטאות הציבוריות. בנוסף, סטודנטים יכולים להיעזר בתוכנית אופקים של משרד הבריאות, כדי לסייע במימון לימודיהם בחו”ל.
האם הרפורמה משפיעה על לימודי רפואת שיניים?
לא, רפורמת יציב עסקה אך ורק בלימודי רפואה. עם זאת, משרד הבריאות בוחן כעת את כל מסלולי הלימודים בארמניה (כולל רפואת שיניים ורוקחות), והודיע שייתכן שלימודים אלו לא יהיו מוכרים בישראל כבר בעתיד הקרוב. בשלב זה, המשרד ממליץ לא ללמוד אף מקצוע רפואי באוניברסיטאות בארמניה.
